#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מהו זמן התחלת קריאת שמע? <br>2. מהו סוף זמן קריאת שמע (רבי אליעזר, חכמים, רבן גמליאל)?<br>3. מה הזמן של כל המצות הנוהגות בלילה?<br>הוספות ברע""ב שלא כתוב במשנה:<br>4. מה טעם המקדים לקרוא ק""ש לפני תחילת הלילה? <br>5. כמי ההלכה?"	"1. צאת הכוכבים. [באותו זמן גם מותרים הכהנים לאכול תרומה, והשמיענו המשנה דבר זה ד""א].<br>2. רבי אליעזר – עד סוף אשמורה ראשונה, [ומאז אינו נקרא יותר זמן שכיבה, ולפני זמן זה עדיין יום]. חכמים – לכתחילה - עד חצות, כדי להרחיק את האדם מן העבירה [כדברי ר""ג לבניו שחזרו מבית המשתה], בדיעבד – עד עלות השחר, כר""ג. רבן גמליאל – עד עלות השחר [משמע שסובר כרבנן, ולכתחילה עד חצות, ואינו עוד דעה]. <br>3. הזמן של כל המצות שנוהגות כל הלילה הוא עד חצות לרבנן, כדי להרחיק מן העבירה, וכלול בזה; א. קריאת שמע, ב. הקטר חלבי ואברי הקרבנות, ג. קרבנות הנאכלים ליום אחד. <br>4. המקדמים לקרוא לפני צאת הכוכבים, סוכמים על רבי יהודה שאפשר לקרוא מפלג המנחה. <br>5. כר""ג, שהזמן לכתחילה עד חצות, בדיעבד עד עלות השחר. אבל בכל אופן אסור לסעוד וכ""ש לישן עד שיקרא ק""ש ויתפלל."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק א/משנה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מתי זמן התחלת זמן קריאת שמע בשחרית (ת""ק, רבי אליעזר)? <br>2. מתי סוף הזמן (ת""ק, רבי יהושע)? <br>3. מה הדין קריאה לאחר הזמן?"	"1. ת""ק - משיכיר בין חוטי תכלת לחוטי לבן. רבי אליעזר - משיכיר בין חוטי תכלת לחוטי כרתי. <br>2. ת""ק - עד נץ החמה. רבי יהושע - עד ג' שעות [רביע יום], שכן דרך בני מלכים לקום בג' שעות [והתורה אמרה ""ובקומך"", עד שעה שכל בני אדם קמים, כולל בני מלכים]. ההלכה: כרבי יהושע.<br>3. לא הפסיד ברכות ק""ש לפני ואחריה, ומקבל שכר כאדם הקורא בתורה."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק א/משנה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה התנוחה בשעת קריאת ק""ש (ב""ש, ב""ה)?<br>2. מה טעמם?<br>3. האם מותר לעשות כב""ש (מעשה דר""ט, חכמים)?"	"1. בית שמאי - בערב – בהטיה על הצד כדרך שכיבה. בבוקר – בעמידה, דרך קימה. בית הלל – כדרכו, בין בקימה בין בישיבה בין בשכיבה בין בהליכה. <br>2. בית שמאי – ""ובשכבך ובקומך"", כפשוטו. בית הלל – ""ובלכתך בדרך"". והפסוק של ב""ש ""ובשכבך ובקומך"", הכוונה בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם קמים. <br>האם מותר לעשות כב""ש: רבי טרפון - אני הטיתי לקרות כדברי ב""ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטים. ואמרו לו חכמים - ראוי היית ליהרג שעברת על דברי ב""ה, ואם היית מת היית מתחייב בנפשך."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק א/משנה ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה ברכות ק""ש?<br>2. מה נוסח הברכות שלפני ק""ש (ברכה - קצרה, ארוכה)?<br>3. שינוי מהנוסח שקבעו בברכות: שינה מקצר לארוך מה הדין?"	"1. בשחרית – ב' לפני ק""ש [יוצר אור ואהבה], וא' לאחר ק""ש [אמת ויציב]. בערבית - ב' לפני ק""ש [מעריב ערבים ואהבת עולם], וב' לאחר ק""ש [אמת ואמונה והשכיבנו].<br>2. בין בבוקר בין בערב - אחת [ברכה ראשונה] ארוכה [פותחת בברוך ומסתיים בברוך], אחת [ברכה שניה] קצרה [שרק מסתיימת בברוך ולא פותחת].<br>3. מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך, לחתום [בברוך] אינו רשאי שלא לחתום, שלא לחתום [כגון ברכת הפירות וברכת המצות] אינו רשאי לחתום."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק א/משנה ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. האם מזכירים יציאת מצרים [ויאמר – פרשת ציצית] בלילות (ת""ק וראב""ע, חכמים)?<br>2. מה הטעם?"	"1. ת""ק ורבי אלעזר בן עזריה – מזכירים. חכמים – אין מזכירים.<br>2. רבי אלעזר בן עזריה לא ניצח את החכמים עד דרש בן זומא ""למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך"", ימי חייך - הימים כל ימי חייך – הלילות. חכמים - ימי חייך - העולם הזה, כל ימי חייך - להביא לימות המשיח."	ששה סדרי משנה/זרעים/ברכות/פרק א/משנה ה		
